פתרון מבוסס טכנולוגיית הריח הלבן של מכון ויצמן המיועד לארגז החול של החתולים שלנו
טכנולגיית הריח הלבן שפותחה במכון ויצמן
עד היום מקובל היה לחשוב שאפשר לראות צבע לבן ולשמוע רעש לבן. מחקר של מדעני מכון ויצמן למדע מגלה כי אפשר גם להריח ריח לבן. חוש הראייה "רואה" תערובות שונות של גלי אור בתדירויות שונות באותו צבע –לבן. גם חוש השמיעה תופס תערובות שונות של גלי קול בתדירויות מגוונות כזמזום המכונה "רעש לבן". כדי שייתפסו כ"לבנים", על הרעש והצבע למלא שני תנאים: התערובת היוצרת אותם צריכה להשתרע על-פני כל הטווח האפשרי של הגירוי, ועוצמת הגירויים של כל רכיבי התערובת צריכה להיות זהה. ד"ר טלי וייס, מקבוצת המחקר של פרופ' נועם סובל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, הובילה מחקר בנושא יחד עם ד"ר קובי סניץ מאותה קבוצה. המחקר הוכיח כי עקרון זהה פועל בעולם הריח- אם מערבבים מולקולות ריח שונות מספיק מהמרחב התפיסתי, וכל עוד עוצמתן זהה, מתקבלת תערובת "ריח לבן"- כלומר תערובת שלה תכונות נייטרליות- לא בעלת ריח נעים, ולא בעלת ריח לא נעים.
ואיך כל זה קשור לארגז החול של מיצי?
משמעות המחקר מרחיקת לכת מבחינה מעשית- המשמעות היא שניתן לכסות על ריחות רעים בצורה תפיסתית, ולא באמצעות מטהרי אויר שמשתמשים בבישום כבד כדי ל"הסתיר" את הריח הרע. לכאורה, ניתן לאתר את המולקולה "הרעה" (לדוגמא- ריח של טבק, צואה, עובש וכד'), ולזרוק לחלל האויר מספיק מולקולות שונות מהמרחב התפיסתי ובכך לגרום לנו לא להריח את הריח הרע.
אך האם העיקרון הזה עובד גם מחוץ למעבדה?חברת מודיפיי- סטארט אפ ישראלי שקיבל רשיון לטכנולוגיה הזו ניסתה לענות בדיוק על השאלה הזו.
החברה ביקשה להשתמש בעקרון הריח הלבן על מנת לפתור בעית ריח קשה שלא נפתרה קודם לכן, ואיתרה את ריח החול של החתולים שלנו כאתגר ראוי. מסתבר שהשתן של החתולים שלנו הוא בעיה כאובה למגדלי חתולים רבים בארץ (למעלה מ- מגדלי250,000 מגדלי חתולים בישראל). ארגזי החול של החתולים מצוים לרוב בחללים סגורים כגון חדרי שירותים, מסדרון או חדר כביסה, והריח העולה מהם מאד לא נעים. הפתרונות הקיימים כוללים מטהרי אויר- אך לרוב הם בעיקר מכבידים על האויר, ושוקעים מהר- כך שהריח שנוצר הוא תערובת של בישום עם שתן. החלפה תדירה של החול גם היא אופציה, אך כיוון שהחתולים הם חיה פעילה מאד מבחינה זו, ההחלפה צריכה להיות מספר פעמים ביום, אמנם אפשרי אך יקר ולא פרקטי.
מודיפיי השתמשה באלגוריתם ריחות מתקדם שבשילוב עם פטנט ה"ריח הלבן" ייצרה תערובת ריח שמבטלת את תפיסת הריח הרע של חול החתולים (הספוג צואה ושתן).
מבחן המציאות- יותר טוב מהמעבדה
החברה השיקה את המוצר, כרגע רק ללקוחות ישראלים כבלון ניסוי לבדיקת הטכנולוגיה בתצורה של מנטרל ריחות פאסיבי (לא חשמלי). יגאל שרון, מייסד ומנכ"ל מודיפיי: "מטרת ההשקה הייתה לבחון איך הטכנולוגיה הזו מתרגמת למציאות. על אף המחקר הרב שנעשה בנושא, לפעמים דברים שעובדים במעבדה לא ניתנים לשחזור במציאות. לשמחתי, המציאות הייתה אפילו טובה יותר ממצאי המעבדה, ואנחנו מקבלים פידבקים מאד מפרגנים מלקוחות. אמנם ידענו שמדובר בבעיה קשה שעד היום לא נפתרה ביעילות, אבל לא הערכנו עד כמה הצורך גדול. לקוחות רושמים לנו שהם חזרו לארח בזכות הפתרון הזה- כי פשוט לא היה לא נעים להכניס אנשים הביתה כשריח השתן כ"כ נכח באויר. לקוחה אחת סיפרה שהריח היה כ"כ חריף שהחבר שלה ביקש ממנה לשקול למסור את החתול. בהסתכלות על פרופיל הקונים מצאנו שמרבית הלקוחות הן נשים צעירות שגרות בדירות שכורות- בחללים עירוניים קטנים יחסית, שם האוורור מוגבל והבעיה מוחרפת. אני שמח שהטכנולוגיה שלנו הצליחה להשפיע לטובה על חייהם של אלפי אנשים בישראל".
חברת מודיפיי היא חברה טכנולוגית שעוסקת במדע הריח ובפיתוח טכנולוגיה ייחודית מבוססת פטנטים של מחלקת הנוירוביולוגיה של מכון וייצמן בהובלת פרופסור נועם סובל.